|
לאורך ההיסטוריה האנושית, בעלי החיים הגדולים תפסו מקום מרכזי בתרבות ובדת.
הקרנף, המוכר בזכות קרנו הייחודית, נחשב עוד מימי קדם לסמל של עוצמה בלתי ניתנת לעצירה.
בתקופת הרנסנס, ציור הקרנף של דירר הפך לאחד התיאורים המפורסמים ביותר של חיה זו באירופה.
הפיל, יונק היבשה הגדול ביותר, שימש בעת העתיקה כ"טנק" בשדה הקרב, המפורסם שבהם הוא צבא חניבעל.
מלבד מלחמות, הפילים נחשבים בתרבויות המזרח לסמלים של חוכמה, זיכרון ארוך וסבלנות רבה.
האריה הוכר מאז ומעמיד כ"מלך החיות", ודמותו מעטרת סמלי אצולה ומלוכה בכל רחבי העולם.
במצרים העתיקה, האריות סימלו הגנה ושמירה, ופסלי ספינקס הם עדות חיה להערצה זו.
הדובים ליוו את האנושות עוד מתקופת המערות, שם שימשו כנושא מרכזי בציורי קיר קדומים.
בתרבויות צפון אמריקה, הדוב נחשב לרוח מגנה המייצגת ריפוי וחיבור עמוק לטבע.
במהלך ימי הביניים, דובים היו נפוצים מאוד ביערות אירופה והופיעו באגדות עם רבות.
הקרנף והפיל עומדים כיום במרכז מאמצי שימור עולמיים בשל הסכנות האקולוגיות האורבות להם.
האריה נותר עד היום טורף העל המרתק ביותר בסוואנות של אפריקה ובחלקים מאסיה.
כל אחת מהחיות הללו עיצבה את הדרך שבה בני האדם תופסים את מושג הפרא והכוח.
ההיסטוריה של חיות אלו שזורה בסיפורים על גבורה, פחד וכבוד הדדי בין אדם לחיה.
כיום,
|